האיזור

עמק המצלבה ושכונת קריית שמואל

עד ימי המנדט, איזור עמק המצלבה שממערב לעיר העתיקה היה ריק מבתים ושכונות, וניצב בו בודד מנזר המצלבה, ששכן על הדרך אל הכפר הערבי מלחה. המנזר נבנה במאה ה-5 על ידי הכנסיה האורתודוקסית  הגיאורגית ובמאה ה-17 עבר לידי הכנסייה היוונית אורתודוכסית. המנזר והעמק קרויים על שם הצלב שאליו נצלב ישוע: על פי האמונה הנוצרית-אורתודוכסית, במקום זה גדל העץ שממנו הכינו חיילי הנציב הרומי את אותו צלב. 

באמצע המאה התשע עשרה החלה גם בניית השכונות מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים ועד למלחמת העולם הראשונה נבנו שכונות חדשות בירושלים. במהלך המלחמה לא נמשכה בניית השכונות חדשות, אך עם החלת שלטונם של הבריטים על ירושלים ב- 1917 התברר כי הם מייחסים לתפקידם כשליטי העיר הקדושה רצינות אחריות רבה. אופי הבנייה השכונתית בירושלים השתנה לפיכך החל מראשית שנות העשרים, והקהילה היהודית הסתגלה במהירות לכללים ולתכניות המפורטות שקבעו הבריטים. במסגרת זו תוכננו ונבנו "שכונות הגנים" המוכרות של ירושלים – תלפיות, בית הכרם, בית-וגן, רחביה, קרית משה ומקור חיים. הרעיון היה להקים שכונות מרווחות וירוקות, תכנית שהשפיעה רבות גם על אופיה של שכונת קריית שמואל.מוסדות היישוב האשכנזי הישן, 'וועד כל הכוללים', יזמו בניית שכונות חדשות והרחבת שכונות קיימות, אבל אלו נבנו בעיקר לציבור דתי ובסגנון זהה לבנייה של לפני פרוץ המלחמה.

רכישת הקרקעות

ב- 1924 אחד מגופי המשנה של הוועד שנקרא 'אוצר חסד קרן שמואל' יזם בניית שכונה חדשה מסוג אחר, שהושפעה במידה רבה משכונות הגנים החדשות ועם זאת היוותה המשך מובהק לשכונות היישוב הישן מבחינת האידאולוגיה של מייסדיה וכפיפותם למוסדותיו. גבאי 'אוצר החסד' שאפו להשתתף בבניית והרחבת ירושלים על ידי שכונה מודרנית, אבל כזו שתתנהל על פי חוקי התורה והמסורת. עקב בעיות כספיות שנבעו מהמלחמה הציעה הכנסייה היוונית בארץ שטחים למכירה. לתושבים פרטיים לא היה מספיק כסף לבצע רכישות, והתנועה הציונית באותה תקופה התמקדה בעיקר ברכישת קרקעות באיזור עמק יזרעאל. נוצר חשש שמא הקרקעות בירושלים יישמטו מבין אצבעותיהם של היהודים.

עקב עליית החשש, התנועה הציונית רכשה את הקרקעות. שלטונות המנדט, מצדם, העדיפו למוכרן לתנועה הציונית, מכיוון שסמכו על יכולת התשלום שלה. כ-300 דונם הועברו לידי ל"הכשרת היישוב", וזאת תמורת סכום עתק באשראי. שטחים אלו שימשו את התרחבות השכונות היהודיות החדשות והשטחים שלא נמכרו, כגון עמק המצלבה או חורשת סן-סימון, ולימים הפכו ל'ריאות ירוקות' של ירושלים. השטח עליו נבחר להקים את השכונה נקנה מהמסדר הנוצרי היישועי בירושלים. מסיבות דתיות, המסדר הנוצרי היישועי לא מוכן היה למכור את הקרקעות ישירות ליהודים. לכן הרכישה נעשתה דרך שני מתווכים – הסוחר היהודי שמואל סלונים והסוחר הארמני חאטשה קאנקאשיאן.

תצלום אוויר שצולם ב-1918 בידי הטייסת הבווארית. 1. מנזר המצלבה 2.מנזר רטיסבון 3. מנזר סן-סימון 4. צומת רח' עמק רפאים-רחל אמנו של היום והמושבה היוונית 5. איזור קריית שמואל של היום 6. איזור רחביה של היום

תחילת ההתפתחות של האיזור

גבולות השטח המקורי שנרכש, 54 דונם, השתרעו לאורך מרבית רח' האר"י , במורד חלקו הדרומי של רחוב עזה עד למפגש עם רחוב הרב ברלין, עד מעט אחרי סמטת אטינגר, משם עלו לרחוב חרל"פ דרך רחוב איתמר בן אב"י לאורך רחוב הנשיא עד סמטת רוטנברג ואז חזרה לרחוב האר"י (אלו הם, כמובן, שמות הרחובות בני ימינו). בשנות השלושים שכונת רחביה התרחבה לעבר רחוב עזה ושכונת טלביה, האיזור הפך מבוקש מאד ומרכזי, ובמקביל צמחה גם קריית שמואל והקרקעות הצמודות החלו להוות מקור עניין. בצדה המערבי של השכונה היו קרקעות בשם חריקת אל-קוס שהיו בבעלות ערבים ירושלמים וב- 1933 חברת הכשרת היישוב רכשה אדמות אלו מהסוחר הערבי חנה פרנסיס. מעט מערבה משם, בסביבות רחוב הרב חן של ימינו רכשו כמה מבני משפחת אלישר הירושלמית כמה מגרשים נוספים לבנייה. איזור זה כונה בתחילה 'שכונת אלישר' אף במסמכים רשמיים, אבל קרבתו לקריית שמואל גם מבחינה פיזית וגם תודעתית גרמה להחשבתו כחלק ממנה. דבר זה אף בא לידי ביטוי בתכנון ההגנה השכונתית עד לאחר מלחמת העצמאות. פרופ' יהושע בן אריה מסכם:

"בראשית תקופת המנדט הבריטי היה אזור רחביה רבתי כולו עדיין חשוף ושומם. בשלהי השלטון העות'מאני לא נבנה בתוכו כמעט דבר, וזאת שלא כמו באזורים רבים אחרים בירושלים החדשה שמחוץ לחומות. רחביה רבתי, על מעמדה היוקרתי, היא בראש ובראשונה פרי יצירה, בניין והתפתחות של ירושלים היהודית החדשה, בת תקופת המנדט".

ניתן לראות את ההבדלים בהתפתחות העיר על ידי השוואה בין שני תצלומי אוויר, האחד משנת 1918 (למעלה) והשני משנת 1945 (למטה). האיזורים הריקים של קריית שמואל, רחביה, טלביה וקטמון, בין השאר, התמלאו בבתים וברחובות סביב המנזרים והמבנים הישנים. ניתן לראות גם את בית קדימה, בית חנניא וגבעת שהין כדי לקבל תמונה על האיזור בהקשר לקרבות מלחמת העצמאות באיזור.

תצלום אוויר מ- 1945, צולם על-ידי חיל האויר המלכותי הבריטי. 1. מנזר המצלבה 2. בניין טרה סנטה 3. מנזר סן-סימון 4. צומת רח' עמק-רפאים-רחל אמנו של היום 5. קריית שמואל 6. רחביה 7. טלביה 8. בית קדימה 9. בית חנניא ורח' טשרניחובסקי של היום 10. גבעת שהין